יום חמישי, 7 באפריל 2011

Hermes Hiris EDT - ביקורת בושם



Hiris   הוא ללא ספק בושם בעל מעמד מכונן בהיסטוריה הפרפומיסטית הפרטית שלי.  התוודעתי אליו בעודי פרפומיסטה מתחילה, כזו שטרם נחשפה להרבה מאוד נישה או קלאסיקה, אבל עדיין מכירה יותר בשמים מהאדם הממוצע וזוקפת לזכותה הכרות טובה מאוד עם כל בשמי המיינסטרים שאפשר למצוא במקומותינו. הכרות שאגב, הושגה בעמל רב– פקדתי קניונים לעתים קרובות מאוד רק כדי להכנס לכל סופרפארם/ניו פארם/משביר ואף חנויות בשמים כבודי שופ/לאוקסיטן/ללין/סבון, למטרת רחרוח אינטנסיבי אך סיזיפי ברובו, שהסתיים בדרך כלל לא בכמיהה לנכס לעצמי את הבקבוקים שמצאתי אלא בכמיהה דווקא אל אלה שלא מצאתי ושלא ידעתי היכן וכיצד להשיג. 


את Hiris החלטתי לרכוש בכלפרפיום לאחר שקראתי בבלוגי בשמים רבות על בשמים של הרמס, ולאחר שגמרתי אומר בלבי להעז לקנות בשמים בקניה עיוורת. עם Hiris אפילו הרגשתי שאני לוקחת סיכון של ממש, מכיוון שהביקורות על הבושם במייקאפאלי (שבזמנו נתפס אצלי כסוג של אלוהים על פיו נחרצו גורלות) היו כל כך מעורבות והציון שהוא קיבלת היה כל כך נמוך (משהו כמו 3.5 מתוך 5),  שממש רעדו לי הידיים...


אני זוכרת את עצמי יוצאת מהמחסן של כלפרפיום ברעננה (זה היה לפני שנים, כשאפשרות ל"איסוף עצמי" פירושה היה לא הגעה לחנות מסודרת ומזמינה במקום נגיש אלא למחסן גדול ומוזר צמוד לתחנת דלק הממוקם עמוק בתוך איזור תעשיה שקל מאוד ללכת בו לאיבוד) ונכנסת לאוטו כשאני קורעת מהבושם את אריזת הצלופן כדי למהר ולעמוד על טיבו של הדג החדש שהעליתי בחכתי.  אני גם זוכרת שחייכתי לעצמי ברגע שהרחתי אותו, וזה זיכרון נדיר למדי, שכן בשמים אף פעם אינם גורמים לי לתגובה של חיוך.  אין באפשרותי לתאר את כל מה שעבר לי בראש באותו רגע – וגם לא אוכל לזכור זאת, אבל אני יכולה לומר שברגע שהרחתי את Hiris  ידעתי מיד, ובוודאות ממשית, שני דברים : האחד - שזה הבושם המוזר ביותר שאי פעם נתקלתי בו, והשני – שאני מאוהבת בבושם כפי שלא הייתי מאוהבת באף בושם מימיי.


מטאלי, חריף, עוקצני, אדמתי הם שמות תואר שיוחסו לבושם עוד לפני שבאתי אני ורחרחתי אותו, ובמידה רבה של צדק. הבעיה עם שמות תואר היא שלא משנה איך משתמשים בהם, איזה מושג הם באמת יכולים לתת על הריח?  אבל זה לא שישנה דרך אחרת לנסות לתרגם חוויה של ריח למילים... הטרגדיה היא שכאן, דווקא כאן, זה כל כך מפריע לי, כי הדבר הבלתי אמצעי הזה שנתקלים בו ב Hiris הוא באמת מעבר לכל מילה או שם תואר...


 אז כן, יש עוקצנות בלתי מתקבלת על הדעת בפתיחה –  תוקפנית ממש, כמו קבלת פנים משונה שכזו לבית שמעולם לא הייתם בו, והדבר הראשון שמציגים לכם הוא המרתף האפל והמפחיד עם קורי הכביש והחולדות. כאילו כדי לרמוז לכם שזה הזמן להסתלק אם אתם לא באמת באמת מוכנים לקבל את הבית כמכלול, על הטוב ועל הרע, על הנעים ועל המאיים שבו.  אם שרדתם את קבלת הפנים הלא שגרתית, שאורכת דקות ארוכות, אתם מוזמנים להוציא את ראשיכם מהמרתף החשוך ולהתהלך בשביל החצר – שם החלל פתוח יותר וכבר יש זרימה של אויר, אולם ב"חצר" אל לכם להבין גינה מקושטת הגזומה למשעי שערוגותיה מסודרות. לא. רק אדמה שהגידולים היחידים שעליה הם מיני ירק שלא נשתלו במכוון, אלא כאלה שגדלים בכל מקום שבו טרם עקרו אותם.  וטחב, טחב מכל עבר. לפני שנמשיך לסקור את שאר הבית ברצוני להעיר שאתם מוזמנים לראות בפיסקה זו מעין "מבוא לאיריס". איריס הנו פרח מסתורי, שיותר משהוא מריח כפרח הוא מריח כאדמה וטחב . בניגוד לפרחים רבים אחרים, איריס משמש הרבה גם בבשמי גברים, ואיננו נשי במובהק.


נמשיך בסיור שלנו: אתם בחצר, באויר הפתוח אך הטחוב, אתם מתקדמים בשביל שאמור להוביל אל הבית. תוך כדי הליכה אתם מבחינים בכך שהמרחק אל הבית גדול משחשבתם, ושהחצר אף היא גדולה משחשבתם. ככל שאתם מתרחקים מהאיזור הקרוב למרתף אתם מגלים שהחצר היא למעשה שטח פתוח די גדול, ותוך כדי שיטוט אתם מגלים בה כמה פרחים, איזה שיח ורד נטוש, עצים, ואפילו ערוגת גזר.  אתם נושמים עכשיו אויר מרחבים מלטף ואבקתי שמשכר אתכם ומסיח את דעתכם. מבלי משים אתם סוטים מהשביל המוביל אל הבית ותועים בחצר שלפתע נגלית אליכם כמרחב פתוח ועצום בגודלו. השמש יוצאת אליכם ונדמה לכם שאתם שומעים כמה ציפורים מצייצות, אתם מאושרים. פסקה זו היא, אם תרצו, קורס ההמשך לאיריס והיא חושפת את הצד הידידותי של הפרח המופלא: פודרתי, נעים, מתקתק אם כי זוהי עדיין מתקתקות קצת מוזרה כי היא מזכירה מתקתקות של גזר (!)


אתם ממשיכים במסע שלכם, אלא שאת השביל אל הבית איבדתם. אתם לא ממש יודעים לאן אתם הולכים. מצד שני, זה גם לא ממש משנה לכם כי הכל כל כך נעים. אתם מרגישים קלילים וכמעט חסרי גוף. כבר לא נותר זכר לטחב של המרתף וסביבותיו, ורק פריחה עדינה, שקופה אפילו, מלווה כל צעד שלכם עד שנעלמת כליל.


בדיוק בשניה לפני ההתעוררות אתם מבינים שלא הגעתם לשום בית, ולפני שאתם מספיקים לשאול את עצמכם אם מישהו פה חמד לצון, אתם מתעוררים  - בבית - מהחלום הקסום והמשונה הזה, מותשים מכל מיני מחשבות לא מאורגנות.


התווים הרשמיים של Hiris  הם: כוסברה, פרחי ציפורן, שורש איריס, אמבר, נרולי, ורד, דבש, וניל, ארז ועץ השקד.
בעבר ניתן היה להשיג את Hiris  בכלפרפיום, אבל היום למיטב ידיעתי כבר לא. אופציות טובות הם סטרוברינט או איביי (ואפילו דיוטיפרי כמדומני) במחירים שמתחילים מ – 65$ ל – 50 מ"ל.

5 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מה דעתך על דרימינג של טומי הילפיגר?

VanityGirl אמר/ה...

פרחוני פירותי נחמד, נשי, לביש, משעמם.

אנונימי אמר/ה...

פוסט גאוני ששובר את כל מה שאפשר היה לחשוב על בלוגי טיפוח. כמה טוב שאת קיימת.

VanityGirl אמר/ה...

רב תודות! אני מאוד מוחמאת.

danush אמר/ה...

כיף לגלות בלוג בשמים בעברית. Hiris הוא אחד הבשמים (אם לא ה-:)שאני חוזרת אליהם שוב ושוב. אהבה מוזרה שכזאת, עם עליות ומורדות. All time favourite...מממ, צריך לקנות עוד בקבוק.