יום רביעי, 2 בפברואר 2011

מותג נישה חדש ומבטיח: בישומין

בדיוק כשאני מקטרת על הקושי להשיג מותגי בישום נישתיים בעולם כולו ובארץ בפרט, נחתו עליי שישיית דוגמיות של מותג נישה שאת שמו מעולם לא שמעתי קודם : בישומין (Bissoumine, בושם בארמית). אצבע אלוהים? צחוק הגורל? אין לדעת. אך ולא זו בלבד שלמותג יש אתר אינטרנט מעוצב למשעי שממנו אפשר לרכוש בקלות את הבשמים מכל מקום בעולם, הבשמים אפילו נמכרים פיזית בארץ: בחנות "גבריאל" בת"א ובמצפה הימים, כך שאפשר להגיע לשם ולהתנסות לפני שקונים - פריבילגיה שלרוב אינה מצויה ברכישות בשמי נישה אחרים (רוב בשמי הנישה שלי נרכשו בקניות עיוורות, ובהתחשב במחיר הלא מועט של הבשמים, מדובר בפוטנציאל ממשי לעוגמת נפש אם הבושם לא עונה על הציפיות).

קצת על המותג: יוצרי הבשמים הם קיטי שפירר, שלמדה בשמות בגראס ופטריס מרטין  - בן למשפחת בשמים מפרובנס, אשר משלבים יחד את כשרונותיהם ונסיונם לכדי יצירת בשמים אקסקלוסיביים עם השפעות מזרח תיכוניות ופרובנסליות. הבשמים מיוצרים בייצור ידני עם דגש על איכות מירבית של חומרי הגלם, ובנוסף המותג אף מקפיד על ערכי שימור הסביבה, ועל כן האריזות והבקבוקים מתמחזרים.

ולבשמים עצמם: ראשית, אציין שמדובר בבשמים "מבושמים" בהחלט שאינם דלי נוכחות. הם בעלי עמידות וסיאז' מרשימים ובשום פנים ואופן לא מדובר כאן בבשמים מינימליסטיים. הסגנון שלהם - חושני, אוריינטלי ולפעמים כבד - מזכיר יותר בשמים של פעם מאשר בשמים מודרניים. בהערכה גסה מאוד אפשר לומר שמותגי בישום נישתיים מתחלקים לשני סוגים - לכאלה שמשמרים את התכונות המסורתיות של בושם ומקפידים על קומפוזיציה עשירה מאוד שיוצרת תחושת גודש רכיבים (חשבו על לורנצו וילורסי, סרז' לוטנס), ולכאלה שהם "אנטי בשמים" שמתאפיינים במינימליזם מודרני שמתבטא בבשמים קלילים ואווריריים בהרבה (חשבו על דיפטיק, הרמסנס). הבשמים של "בישומין" משתייכים ללא ספק לקבוצה הראשונה.אני חושבת שגם אם אתם, כמוני, נוטים אל הכיוון המינימליסטי, תרוויחו רבות מהכרות עם הבשמים של בישומין, במיוחד אם אין לכם הכרות עם בשמי נישה. זו הזדמנות מצוינת להתוודע אל סוג של בשמים שלחלוטין אין להם ייצוג בפארמים למיניהם, ולהתחיל לפתח אף של פרפומיסטות. אם כבר יש לכם הכרות ענפה עם מותגי נישה, בשמי המותג אולי לא יחדשו לכם הרבה, אבל זו הזדמנות לבדוק אם בא לכם להוסיף את מי מהם לאוסף.

הבשמים:

temps des reves:  מתובל, מתקתק ומאוד מאסקי. יש בו משהו שמזכיר לי קצת את teint de neige של לורנצו וילורסי, אם כי הוא הרבה פחות כבד ממנו. העמידות שלו גבוהה מאוד ויש לו גם סיאז' מכובד - לפחות בשעתיים הראשונות. לאחר מכן הסיאז' נחלש ונותרת נוכחות אינטימית מאסקית ומתקתקה הקרובה לגוף. המאסק מאוד דומיננטי בבושם זה ועל כן יתאים לחובבי מאסק כבדים או לחלופין לנשים שפשוט אוהבות את הבשמים שלהם סקסיים ונוטפי חושניות. אף על פי שאין זה בושם "מטונף" במלוא מובן המילה, נקי הוא לא. כך שהבושם בשום אופן לא יתאים לחובבי הנקיון והרעננות. התווים הרשמיים הם: ורד, קינמון, פלפל, וניל, עץ סנדל, ארז ומאסק.



nuit des iles:הנחמד בבושם הזה הוא שאפשר ממש להרגיש את כל התווים שהיצרנים מצהירים עליהם. הבושם נפתח בכמה שניות של רעננות חמצמצה, קולונית ונהדרת של הדרים (לימון וברגמוט) שמהר מאוד משתלב בה (עוד לפני שהיא נעלמת) ניחוח מובהק של אגוז מוסקט, ולאט לאט היא נעלמת לגמרי ונוכחות חמימה ומנחמת של פולי טונקה ווניל תופסת את מקומה. כעבור שעות הניחוח הנותר על העור הוא אגוזי  מעט ויש בו איזון מיוחד של מרירות ומתקתקות. אני מאוד אוהבת את השלב הזה! לעת גוויעתו המוחלטת של nuit des iles, ניתן גם להבחין במאסקיות קלושה, אך מהסוג המעודן שלא ירתיע אפילו את אלה שלא מאוד מסמפטים מאסק (כמוני למשל).  התווים הרשמיים: לימון, ברגמוט, פרנג'יפני, מוסקט, וניל, פולי טונקה ומאסק.




soir ensoleille: פרחוני/פירותי סירופי מאוד, עם המון וניליות כבדה ו"קינוחית". למרות
שאין בתווים הרשמיים מאסק, אני מרגישה  איזו נוכחות מאסקית כבדה, קצת בדומה ל temps des reves, אבל אולי אלו הם רכיבים אחרים שיוצרים את התחושה. soir ensoleille מעורבב היטב, ומעבר לתחושה פירותית מתוקה ווניליות מובהקת, קצת קשה (לי לפחות) להבחין במרכיבי הריח השונים. הפתיחה שלו בהחלט מעניינת, אם כי כעבור איזה זמן הנוכחות הונילית משתלטת מאוד, ובשלב הזה אני כמעט לא מצליחה להריח שום דבר אחר מלבדה. לחובבי הבשמים המסוכרים והוניליים מביניכם! התווים הרשמיים: פירות יער, פלפל, ליקר אגסים, יסמין הודי, ורד, הליוטרופ, וניל ואמבר.






souffle sauvage: עוד פרחוני פירותי, אך הפעם נטול וניל, אך עם מתקתקות חזקה ומלאת עסיס. פירותיות כה מובחנת בבשמים איננה כוס התה שלי, אך עם היא כוס התה שלכם, כדאי לכם מאוד לנסות את souffle sauvage. לא מדובר בפירותיות של הבשמים המוכרים לכם מהסופרפארם.  התווים הרשמיים: אפרסק לבן, מנדרינה, פרחי בר, עץ המור ומאסק לבן.






rivages de mediterranee: אחד החביבים עליי מהשישיה. יש בו משהו שמזכיר לי תכשירי ניקוי גוף ופנים וקצפי גילוח שהשתמשו בהם בעבר ואני זוכרת מהסבים שלי. פתיחה הדרית וחמצמצה, גוף מתובל כדבעי (נדמה לי שאני מריחה קינמון, ציפורן, פלפל ואולי אפילו מוסקט) וסיומת עצית חמימה. התווים הרשמיים: מנדרינה, תפוז, תבלינים מזרח תיכוניים, פריחת התפוז, יסמין, עץ ארז, מאסק.







a l'ombre du figuier: אולי הפייבוריט שלי מבין השישה. ומה הפלא? הוא מבוסס על תאנה, רכיב ריח שאני כל כך אוהבת בבישום... הפתיחה היא תאנתית וירוקה. זו לא התאנה המתוקה והבשלה שאתם מכירים אלא יותר החלקים החיצוניים שלה. דמיינו ריח קליפה של תאנת בוסר - מריר וקצת עוקצני שאליו נלווית חריפות רעננה של ג'ינג'ר. שעות לאחר ההתזה הראשונית מה שנותר הוא נוכחות עצית ונעימה מאין כמוה. התווים הרשמיים: עץ התאנה, פרי התאנה, ג'ינג'ר, ציפורן, עץ סנדל, מאסק.







כיאה למותגי נישה רבים, על הבשמים לא מצוין השיוך הג'נדרי, כך שפוטנציאלית הם מיועדים לנשים וגברים כאחד.

מחירים: 80 אירו לבקבוק של 50 מ"ל , 11.9 אירו לשישיית דוגמיות של 1.5 מ"ל הדוגמית.

איפה להשיג: באתר, במצפה הימים או בחנות "גבריאל" ברח' שבזי 13 בת"א. עדכון : בשתי נקודות המכירה בארץ יש מבצע על הבשמים והם עולים כרגע 350 ש"ח. 

גילוי נאות: את הדוגמיות קיבלתי מהחברה.