Comme des Garcons (Series 7 Sweet): Wood Coffee - ביקורת בושם

סתיו הוא זמן טוב לתור אחר ניחוחות ארומטיים ולזנוח לזמן מה את מי הקולון והבשמים המרעננים של הקיץ.  זוהי אמנם עדיין לא שעתם של הבשמים הכבדים ובעלי הנוכחות של החורף, אבל משהו באווירת הביניים הזאת מושך  - אותי לפחות - לכיוונים מחממים.  בתור אחת שנוטה לסבול מאד מקור קשה לי לומר שאני אוהבת את החורף. למעשה, אני מאד מאד לא אוהבת חורף. אפילו עצם המחשבה על חורף יש בה כדי לדכדכני קמעה.  אבל בשמים של חורף אני אוהבת, ואולי יש בכך מעין פיצוי... אבל נעזוב את  זה עכשיו. סתיו אמרנו.
Wood coffee  מסדרת ה   sweets (מס' 7) של בית האופנה האוונגרדי קום דה גארסון בקלות  יכול להיקרא בושם של סתיו.  קפה שזה עתה נטחן עם הל מזנק עליך למן השניות הראשונות. למעשה  קודם בא ההל, מהול באיזו מתיקות  מעודנת (אולי ליקוריש?) ותוך שניות ספורות מתווסף  הטעם המוכר והאהוב של הטחינה הטריה. בהמשך המרכיבים הללו מתמתנים ואפשר להבחין בעוד ניחוחות מן המטבח כגון תבלין קארי וג'ינג'ר, כאשר הכל מתבשל לו בתוך עיסה מתקתקה ומנחמת שהיא ספק צ'אי מסאלה ספק דייסת אורז.  תוך שעה המטבח ההודי והקפה מפנים את מקומם למתיקות המוכרת והמנחמת של וניל/עצים/ פטשולי שמשמשים תווי בסיס בכל כך הרבה בשמים אחרים.  יותר וניל מפאטשולי ויותר וניל פאטשולי מעצים. אבל גם אז – זה מעודן. לא מתוק מדי, לא מלוכלך מדי. אחיד למדי, רך ומלטף. דייסת אורז אמרנו?  שיהיה. לא שזה לא נחמד, אבל גם לא בדיוק משהו לכתוב עליו הביתה. עמידות הבושם היא בינונית – שלוש ארבע שעות. הבושם, כמו שאר הבשמים של קום דה גארסון,  הוא יוניסקס ומיועד באתה המידה לשני המינים.
האם נהניתי מהבושם? ללא ספק. האם ארצה לשוב אליו במהרה? לא נראה לי. לא בקרוב לפחות. אבל ההתחלה מעניינת. גם זה משהו. ובכלל, שיקום מי שיכול לעמוד בפני קפה והל בבושם אחד!