יום רביעי, 29 בספטמבר 2010

Flower by Kenzo - ביקורת בושם

פלאוור הוא מהבשמים הפופולאריים האלה שנמכרים בכל מקום,  ומשנת 2000 - השנה שבה הבושם יצא לראשונה, הוא מעולם לא הפסיק להיות בסט סלר, וזאת אף על פי שכבר עברו קרוב ל11 שנה מאז! למעשה, פלאוור הוא עד כדי כך פופולארי שנדרשו לי שנים לגשת אליו ברצינות, וזמן רב התייחסתי אליו בסנוביזם האופייני לפרפומיסטה בגרוש שהייתי, שמעריצה כל מה שהוא "נישה" ובזה לכל מה שפופולארי. איזה מזל שהתקופה הזאת עברה לי. ולא - המזל הוא לא בגלל שמרגע שנתוודעתי אל פלאוור הוא הפך לבושם האהוב עליי ביותר. הוא אפילו לא נכלל ברשימת עשיריית הבשמים האהובים עליי ביותר. ועדיין מדובר במזל גדול, כי פלאוור הוא בושם מעניין. ולהחמיץ בושם מעניין רק משום שהוא מקוטלג כפופולארי זוהי איוולת של ממש.

הרשו לי לשתף אתכם בזכרון רחוק שיש לי מפלאוור. אני לא בטוחה שהיתה זו הפעם הראשונה שהרחתי אותו באמת, אבל זהו ללא ספק הזכרון הראשון שלי ממנו. אני ובן זוגי קנינו בסופר במתחם הסינמה סיטי. זה היה סופר גדול מאוד, כזה שיש בו גם מחלקת פארם וארוניות בשמים (גם היום הסופר גדול, אבל אני חושבת שהבעלות השתנתה ואני לא יודעת אם גם היום מוכרים שם בישום). בתקופה ההיא עוד לא הייתי פרפומיסטה סנובית אלא פרפומיסטה מתחילה (או טרום פרפומיסטה, תלוי איך מגדירים), שחייבת להריח בכל ביקור בסופרפארם/אפריל/משביר או סתם סופר גדול עם מחלקת פארם כמו הנ"ל מספר גדול ככל הניתן של בשמים. היום אני מתחלחלת לעצם המחשבה הזאת, אבל אז זרועותיי הארוכות שימשו מצע נסיוני לכל כך הרבה בשמים בו זמנית, וללא כל בררנות מצדי. לא חששתי להתיז על עצמי שום בושם לנסיון, לא משנה כמה זול, משעמם או סתם רע הוא היה. כל עוד מדובר היה בנסיון, הכלל שהנחה אותי היה anything goes.
ובכן, אותו ביקור בסופר לא היה שונה. כרגיל, ניסיתי כמה וכמה בשמים, כאשר כל בושם חלש על איזור אחר בזרוע. אלא שהפעם פלאוור נכנס לתמונה - הוא היה אחד מהבשמים שניסיתי. אני זוכרת את עצמי חוזרת לאוטו עם הקניות כשבן זוגי מחכה לי שם. נלהבת לשתף אותו בחוויות הריחניות החדשות (עוד אחת מההתנהגויות הרגילות שלי אז) הגשתי לו את זרועי להסנפה. אני לא זוכרת אילו בשמים נוספים היו שם ומה היתה תגובתו אליהם, אבל את התגובה לפלאוור אני זוכרת היטב. הוא הסניף את הכתף שלי (מוקד ההתזה), עיווה את פניו בבעתה ואמר שזה מריח כמו מטרנה או אוכל תינוקות אחר. האסוציאציה הזאת היתה דוחה מספיק בעיני כדי לשכוח מהר מאוד מפלאוור. אז גם לא התעניינתי בבשמים שלא מריחים "טוב", ולמרות שהעניין שלי בבשמים היה רב, קניתי רק בשמים שהריחו נעים בעיני, ונעימותם היתה קנה המידה היחידי לרכישה.
אל תשאלו אותי מה הביא אותי לרכוש את קנזו לאחר שנים, מהסיבה הפשוטה שאני לא אזכור. אבל יש סיכוי רב שזה היה בגלל איזה מבצע ממש טוב שהיה עליו אז... על כל פנים - כל זה לא חשוב עכשיו. מה שחשב לי עכשיו זה לנסות להסביר למה אני חושבת שפלאוור הוא בושם מעניין.  אז קודם כל, הוא מעניין כי הוא לא בושם שקל לחבב מיד. אקורד הפתיחה שלו כל כך מתוק ופודרתי, שממש קשה להבחין במשהו אחר שם. אני הייתי מצפה מבושם שנקרא Flower להריח כמו פרח, או לפחות שיהיה בו איזשהו אלמנט פרחוני (ואם לא פרחוני - לפחות שתהיה בו תכונה של פרח - כמו פרשיות או רעננות), אבל פלאוור לא מריח כמו שום פרח שאני מכירה. למעשה יש בתווים הרשמיים שלו פרחים (ורד וסיגלית), אבל עד היום לא הצלחתי להבחין בהם. גם פרשי הוא לא. אין בו ולו טיפה אחת של טריות רעננה של רכיב ממקור צמחי. פלאוור הוא בושם דחוס ועמוס, ורכיביו השונים מעורבבים בצורה מושלמת כל כך, שממש אי אפשר להבחין בהם כשלעצמם. כך יוצא שעם פלאוור אתם מקבלים את החבילה במלואה - ואל הפרצוף, ובכל רגע נתון.
אז מתיקות ופודרתיות מעיקות יש? יש! העדר תווים מובחנים יש? יש! אוכל תינוקות יש? יש!
מה כל כך מעניין באלה, תשאלו? ובכן, אני מוצאת שבפלאוור יש שילוב מעניין בין מודרניות לוינטג'.יש לו פודרתיות כבדה שמזכירה במשהו בשמים קלאסיים עם שיק צרפתי כמו L'heure Bleue של גרלן, שהולכת ונעשית רכה יותר ויותר ככל שהזמן עובר, ואז היא חמימה, עצית ומלטפת, שמזכירה בשמים ומוצרי איפור של נשים מבוגרות מאוד מהמאה הקודמת (אפילו לא סבתות אלא סבתות רבות) מצד שני יש בו מתיקות אכילה כמעט, שאופיינית לתקופות מודרניות יותר, שבהן תווים ריחניים מתחום המטבח המתוק נכנסים בקלות לכל כך הרבה בשמים נשיים. אבל אני אומרת "כמעט", כי פלאוור הוא לא ממש בושם אכיל (foodie) - הוא מריח סינתטי מדי למטרה זו. כשהייתי ילדה היו בובות גומי שהיה להן ריח מאוד מובהק - מתיקות סינתטית יחד עם ריח גומי. משהו במתיקות של פלאוור מזכיר לי את הבובות האלה רק בלי ריח הגומי (אולי זה המאסק הלבן?).  אני לא יודעת איך מריחות בובות גומי של היום, אבל אולי זה קשור איכשהו לעובדה שפלאוור הוא בושם שהתחבב על נערות צעירות כה רבות? או אולי זו בכלל המטרנה שעוררה בהן זכרונות מתוקים לילדות מאושרת ולא כל כך רחוקה?  קשה לקבוע בוודאות, אבל לא רק על נערות צעירות הצליח פלאוור להתחבב, אלא על נשים מכל הגילאים. כנראה שמשהו בשילוב בין הישן לחדש היה ירייה מוצלחת לכל הכיוונים, ויריה מוצלחת לכל הכיוונים - כאשר תוצאתה איננה קטסטרופלית - היא החומר שממנו עשויות קלאסיקות רבות. פלאוור הוא סוג של קלאסיקה. האם אני אוהבת את פלאוור? כן ולא. זה תלוי ביום, בשעה ובמצב הרוח. הוא לא יהיה הבחירה האוטמטית שלי לבישום יומיומי, אבל מדי פעם (לעתים רחוקות - אם לדייק) הוא יכול להרגיש מתאים. פלאוור מוגדר כבושם פרחוני אוריינטלי, אבל לדעתי הוא הרבה יותר עצי מאשר פרחוני. אני מאוד לא ממליצה על פלאוור כבושם לקיץ. סתיו וחורף, לעומת זאת, הם זמן טוב לגשת אליו, כך שממש עוד מעט תוכלו לנסות לבדוק אותו בעצמכם.



6 תגובות:

StarsOfAlex אמר/ה...

אני חייבת להודות שאת כותבת "טעים"!
ועוד לא נתקלתי בניתוח כל כך עמוק של בשמים.

את הבושם הזה קיבלתי מתנה כשהייתי בת 19 בערך. עד אז לא הכרתי אותו ולפי המראה של הבקבוק באמת לא ציפיתי לריח כל כך דומיננטי.
בעיני זה לא בושם לנערות (לטעמי האישי כמובן). לקח לי המון זמן אפילו לחבב אותו ולהבין את "הקטע". מסכימה איתך שהוא בכלל לא בושם לקיץ. הייתי מגדירה אותו כחורפי.
אני אהבתי את החמימות שלו ואת התווים המתקתקים. הוא גם היה עמיד עליי בטירוף.
לא אהבתי את הדומיננטיות שלו.

MORE4ME אמר/ה...

מסכימה איתך; צריך בשבילו מצב רוח מיוחד למרות זאת, תמיד יהיה לי בקבוק אחד לפחות שלו. יש לי אפילו את הגרסה בבקבוק אדום.

VanityGirl אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
VanityGirl אמר/ה...

עדן - לא יודעת מה זה בושם שמתאים לנערות. היום נערות הולכות או עם בשמים שמריחים כמו מטהרי אוויר או עם בשמים שמריחים כמו סוכריות. בעיני פלאוור עדיף על אלה :)
מה שכן - את צודקת לגמרי בעניין העמידות. שכחתי לציין זאת בפוסט, אבל פלאוור נשאר שעות רבות על הגוף, והוא מותיר אחריו גם שובל ריח משמעותי.

MORE4ME - הגרסאות שלו זה כבר סיפור אחר. אני מתייחסת אליהם כאל בשמים עצמאיים על אף השם. את הגרסה האדומה אני מחבבת יותר מאשר את הגרסה המקורית, אבל הגרסה החביבה עלי היא ללא ספק פלאוור אוריינטל, שלדאבוני כבר לא ניתן להשיג בשום מקום.

אנונימי אמר/ה...

ראיתי אותו אתמול בסופר פארם ונזכרתי בביקורת שלך וכמעט והתפתיתי להריח אותו, אבל לא נכנעתי.. עד כדי כך הרושם הראשוני שלו עליי היה מזעזע!

VanityGirl אמר/ה...

יכולה להבין. הוא לא בושם ידידותי במיוחד...